אלול 013 מלכות בליבו תשעב

חלק מהשיעור

ההמלכה שממליכים את הקב"ה למלך, אנו רגילים הרי משחר ילדותנו ללשונות הללו, לשונות חז"ל, אבל אם אדם לא רגיל לקרב את לשונות חז"ל למדרגה החושית שלו, אז הוא משאיר את הדברים בצורה שעל אף שבודאי דברי חז"ל אמת, אבל הם רחוקים מכליותיו. התפיסה להמליך את הקב"ה למלך זה דבר מאד מופשט משכל אדם בפשטות של לשונות חז"ל, היכן חל אותה המלכה, מה פועלת אותה המלכה, איך מתגלה אותה המלכה. צריך להרגיל את הנפש לקרב את הדברים לחוש הפשוט שהאדם ראשית יבין את הדברים בשכלו, ואח"כ יקרב אותם למעשה ללבבו.

מלך – הקב"ה שהוא מלך, לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, ה' אלוקיו עמו ותרועת מלך בו, מלכות של הקב"ה שחלה בנו זה מלכות של ה' אלוקיו עמו ותרועת מלך בו, זה מלכות שצריך שיהיה בה עמו, אצלו, בחוש, זה לא רק מלכות שהאדם מקבל את גזירות הקב"ה שציווה על האדם, שזה קיום התורה, אלא זה מלכות שהאדם מגלה את מי שציווה, ולא רק שמקיים את מה שציווה, זה מלכות שהמלך מתגלה בלבות בנ"י שקבלו באמת באמת את מלכותו יתברך שמו. בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרום, ויש סוגיא של מלכויות, מה השייכות בין הסוגיא של מלכויות לכך שכל באי עולם עוברים לפניו כבני מרום, זה גופא נקרא מלכות, שכל בני עולם עוברים לפניו כבני מרום אז הם מכירים אותו כביכול, הם רואים אותו, מלך ביופיו תחזינה, אז הם ממליכים אותו.

המילים הללו יכולים להיות רחוקים מאד מאד מאדם שחי חיי גוף כפשוטו, וכי הוא רואה את הקב"ה, כי לא יראני אדם וחי, הוא לא רואה כלום, הממלכה? זה פסוקים. זה למי שהלב שלו סגור וחתום. אבל למי שנפתח לבו, כלשון חובות הלבבות – יש לו הכרת הבורא בלבו. הדברים הללו קרובים מאד מאד ומוחשיים למי שליבו פתוח, והם רחוקים מאד מאד מאד למי שהלב שלו חתום וסתום, שהלב של האדם רח"ל חתום וסתום אין לו אפילו הבנה מהי הכרת הבורא, אם תשאל אותו מהי הכרת הבורא, יאמר לך נוראותיו ונפלאותיו, השגחה פרטית, ודאי שהשגחה פרטית זה גילוי של הקב"ה, השגחה פרטית אדם יכול להבין בשכל, כל אדם שהוא קצת בר-דעת והוא לא עיקש ויש לו קצת אמונה הוא רואה השגחה פרטית. להכיר את הקב"ה באמת – זה מי שלבבו נפתח, שם פתאום אדם מגלה הכרה חדשה. ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי, נפתח הלב ואראה מראות אלוקים, שהלב של האדם פתוח זה בריה חדשה, לב טהור ברא לי אלוקים. מהי הבריה החדשה שמתגלה – כל זמן שאין לאדם לב טהור אולי הוא לומד תורה, אולי הוא מקיים מצוות, הוא עושה חסד, וגם נראה שיש לו במדת מה אמונה, אבל אין לו הכרה בבוראו, אי אפשר לראות את הבורא בעיניים, ואי אפשר להכיר אותו בחושי הגוף, אבל כשנפתח לאדם הלב, שהקב"ה נמצא במעמקי לבבו של ושכנתי בתוכו, אז הלב מכיר הכרה חושית ברורה במציאות הבורא יתברך שמו. כמו שאי אפשר לומר לעיוור מה זה ראיה, ואי אפשר לומר לחרש מה זה שמיעה, אי אפשר לומר לאדם שהלב שלו עדיין לא פתוח מהי הכרת הבורא.

מי שנפתח לבבו ומכיר את בוראו, הוא נהפך לבריה חדשה גמורה, זה משהו אחר לגמרי. המלכת הקב"ה עלינו זו המלכה שההכרה בבורא יתברך שמו צריכה שתלך ותגדל, האדם צריך להוריד הרבה דמעות לפניו יתברך שמו שיזכה להכיר מהי הכרת הבורא. אדם לומד בדברי רבותינו, חובות הלבבות, מסילת ישרים, שערי תשובה, רמב"ם הלכות דעות, וברור לו שהוא יודע, בסדר יש לו קצת מידות רעות, וקצת צריך חיזוק, אבל הוא יודע. ההכרות הללו הם הכרה של גוף, לא הכרה של נשמה. ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך, מי שהנשמה שלו מתגלה אז הוא מכיר את בוראו, ומי שהנשמה שלו לא גלויה אז הוא לא מכיר את הבורא יתברך שמו. תמליכוני עליכם למלך, ההמלכה להמליך את הקב"ה למלך זו המלכה שהלב מכיר את הקב"ה, זו המלכה שבכל שנה ושנה ההכרה הולכת וגודלת. סוגיא כזו של המלכה זה ברור מאד מאד מדוע כל שנה צריך להמליך את הקב"ה מחדש, על החלק בלב שהמלכתי אותו שנה שעברה, עכשיו אני ממליך את הקב"ה על חלק יותר פנימי ששנה קודמת לא הכרתי אותו, זה עומק ההמלכה.

דבר אחד צריך שיהיה ברור לכולם, לא יתכן שמה שהיה לפני שנה יהיה השנה, זה לא נקרא המלכה, למי שלא מבין מה ההבדל בין שנה שעברה להשנה, צריך לפנות לקב"ה שיפתח את לבבו שיבין מה צריך שיהיה ההבדל.

כל דבר שנמצא בלב הוא בעצם סוד כמו שאומרים רבותינו, לא ניתן להסביר אותו בדיבור. הסוד השלם והגמור שיש בעולם זה הכרת הבורא, זה לא דבר שניתן לומר אותו במילים, זה לא דבר שניתן להסביר אותו, אבל זה דבר שמי שהלב שלו נפתח תופס כך את כל מציאות החיים.

נתפלל שנזכה בע"ה כל הכנסת ישראל יחד שהלב אבן יהפוך ללב בשר, וכשהאבן תסתלק וזה יהיה לב בשר ידע כל פעול כי אתה פעלתו, יבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך.