- להאזנה גמרא בבא בתרא עיון 003
גמרא בבא בתרא עיון 003
- 5712 צפיות
- הדפס
- שלח דף במייל
בלתי מוגה
שיעור 3
סיכום בקצרה:
הרוצה לכנוס לשלו כמנהג המדינה, שותפו כופהו לבנות יחדיו דיכול לטעון דרצונו לסמוך על הכותל.
שואל הט"ז הרי לא מזיקו בהיזק ראייה ומהיכן קנה את הזכות לסמוך קורות?
הנתיבות אומר אם רצו לחלוק (בחצר שאין בה דין חלוקה) יכול לטעון על דעת שאני לא יוכל לבנות ביחד איתך לא רציתי לחלוק, וכן בחצר גדולה שחכמים חייבו לחלוק אפשר לומר שעל דעת שיהיה הפסד לאחד מהם לא תיקנו חכמים לחלוק.
אבל אם הם רק שכנים ולא שותפים אזי הוא יכול לכנוס לתוך שלו.
עכשיו נראה שזה לא כך.
סיבת בניית הכותל לא רק בגלל היזק ראייה
שורש הסוגיה הוא שסיבת בניית הכותל היא בגלל היזק ראייה. רבותינו האחרונים מוכיחים שיש דין לבנות כותל גם בלי היזק ראייה.
ברמ"א שהבאנו כבר מתחיל להתבאר אותו יסוד, שהאחד מכריח את השני לבנות יחד איתו כותל בכדי שהוא יוכל לסמוך על הכותל רואים שסיבת החיוב היא לא רק מצד היזק ראייה.
ראייה מהרש"ש על משנתינו
במשנה כתוב "השותפין" מהו אחוז ההשתתפות של כל אחד ואחד?
את המלה "באמצע" אפשר להסביר בשני אופנים או באמצע ממש או בנקודה ביניהם אבל כל אחד ייתן לפי האחוזים.
בשו"ע קנ"ז ג' נפסק יבנו את הכותל על מקום שניהם, אפילו יש לאחד פי שתיים יעשו הכותל לחצאין כלומר באמצע כפשוטו.
רבינו הרש"ש כותב על אתר נותנים לפי החלק שיש לכל אחד ואחד מי שיש לו שני שליש יתן שני שליש קרקע וגם בהוצאות של בניית הכותל יתן לפי חלקו, ומביא ראייה מבית שער ודלת לחצר שבונין לפי הממון שיש לכל אחד בחצר. ומסיים הרש"ש "אבל לא כן פסק השו"ע" שהבאנו לעיל.
הנתיבות המשפט בקס"א ד' שואל את הקושיה הזו על דברי השו"ע שהוא פוסק באמת בבית שער שגובין לפי ממון אע"ג שבונים משום היזק ראייה ובקנ"ז ג' מבואר דבחצר השותפין בונים בשווה?
מתרץ הנתיבות במשנתינו כל אחד יש לו דין של מזיק ואין הבדל אם אתה מזיק הרבה או קצת סוף סוף אתה מזיק ומצד זה אתה חייב לבנות כותל שלם, משא"כ בבית שער לקמן סיבת הבנייה היא בגלל שאני ניזק ובגלל שאני שותף של השני אני צריך להשתתף עמו כי זו היא חובת ההשתתפות לכן מודדים כמה יש לכל אחד בחצר.
לכאורה מה סבר הרש"ש? חזינן מדבריו שהחיוב לבנות כותל זה לא רק משום שהוא מזיק אלא יש עוד סבה, השאלה מהי הסיבה?!
מבואר דעל כל אחד יש חיוב לבנות כותל שלם וכל הסיבה שהם בונים יחד זה בכדי להקטין את ההוצאות.
מה הדין אם אחד טוען שהוא רוצה לבנות לבד? הוא יוכל. אבל ברמ"א שהבאנו לעיל כתוב שהוא לא יכול ומעיקרא כשחייבו לבנות חייבו לבנות ביחד שכל אחד ייתן חצי. רואים שיש כאן עוד סיבה לבניית הכותל ולא רק משום היזק ראייה.
ראייה מהמשך המשנה
ראייה נוספת מדברי המשנה: מדוע צריך לבנות גויל בגלל מנהג המדינה הרי סיבת החיוב היא בגלל היזק ראייה אז מספיק כותל חזק סמסלק את היזק הראייה, הרי רואים שאםילו אם המנהג הוצא ודפנה אז בונים הוצא ודפנה ז"א שמצד היזק הראייה זה מספיק אז למה כשהמנהג גויל בונים גויל?
חידוד הדברים בדברי רבינו יונה
מדוע את עצם בניית הכותל לא מחייבים מצד מנהג המדינה ורק את העובי קובעים לפי מנהג המדינה?
אומר רבינו יונה דמשנתינו איירי בעיר חדשה שאין מנהד לעניין עצם בניית הכותל אבל בעיר ישנה שיש בה מנהג לבנות אזלינן בתר המנהג ואפילו למ"ד היזק ראייה לאו שמיה היזק יהיו חייבים לבנות כותל.
חזינן בהדיה בדבריו דייתכן שסיבת החיוב תהיה הן מצד היזק ראייה והן מצד מנהג המדינה.
כעת יש לבחון כל חיוב בעניין הכותל מכוח מה הוא מגיע האם מצד היזק ראייה או מצד מנהג המדינה.
סיבה שלישית לבניית כותל כמבואר ברא"ש
בסוף סימן ה' דעת הרא"ש שיכול לכנוס בתוך שלו אפילו במחיצה דקה, א"כ מדוע באמצע הוא לא יכול לטעון שהוא רוצה מחיצה דקה?
אומר הרא"ש דיכול לטעון איני רוצה לעשות מעותיי אנפיראות דהיינו אין לי כסף לקנות משהו זול כי אז אני יצטרך לבנות שוב ושוב וזה יעלה לי יותר יקר מכותל עבה. לכאורה איזה מין טענה זו אתה לא רוצה אבל גם אני לא רוצה לבנות כותל גדול. ע"כ.
שים לב: הגרסאות נערכו באופן מלא נמצאות רק בספרי המודפס