חנוכה - אור של אמונה

ימי חנוכה הם ימי מלחמה בין חכמת תוה״ק, תורה אור, לחכמת יון, כנודע. אמנם מעינו נקודה שונה במלחמה זו משאר מלחמות, שאין ענינה רק לנצח האויב ולבטלו, אלא להכניס חלקו בפועל לקדושה, כמ״ש יפת אלקים ליפת, יפיותו של יפת יהא באהלי שם (מגילה ט׳ ב׳). ועוד אמרו חכמה בגויים תאמן (איכ״ר ב׳ י״ג), וזה קאי על הגויים בכלל, ועל יון בפרט, שהוא שורש חכמת הגויים. ועצם האמונה בכך זהו גדר הכנסתו לקדושה.

אולם אל יסבור האדם שמכאן ואילך הותרה חכמת יון, ח״ו ח״ו. אלא שאור האמונה שבחכמתם הותר, ולא עצם החכמה, ולכך אמרו חכמה בגוים תאמן, אמונה דייקא. ותיקון אור החכמה שנפלה לבין הגויים הוא דיקא ע״י אור האמונה, בבחינת ואמונתך בלילות (תהלים צ״ב ג׳), במקום החשך. ולכך דיקא מצות נר חנוכה משתשקע החמה שהוא בחינת לילה ושם האור אינו בבחינת הארת היום, אור החמה, אלא בבחינת כי אשב בחשך ה׳ אור לי (מיכה ז׳ ח׳), בחינת אמונתך בלילות, אור ה׳, אור האמונה בהשי״ת. כי נצחון אור התורה הקדושה על חכמת יון הוא מכח אור האמונה, חכמה בגויים תאמן, כנ׳׳ל.

ודיקא נעשה הנס מפך שמן שהיה חתום בחותמו של כה״ג. שהוא שמן נעלם וגנוז בבחינת לילה, שאינו נראה ונגלה. ודיקא שמן זה האיר, כי זהו אור הלילה, בחשך, אור של אמונה. ולכך דיקא במנורה היו ז׳ קנים, ז׳ נרות, בחינת מנורה בדרום, הרוצה שיחכים ידרים (ב״ב כ״ה בי).

ולכך דיקא במנורה היו ז׳ קנים, ז׳ נרות, בחינת מנורה בדרום, הרוצה שיחכים ידרים (ב״ב כ״ה ב׳). משא״כ בחנוכה הם ח׳ נרות בחינת אור האמונה שלמעלה מן החכמה, בבחינת והחכמה מאין תמצא (איוב כ״ח י״ב), מן האמונה.