נושאים בפרשה_004_וירא.תשעח

מהות ענין “הוציא הקב”ה חמה מנרתיקה”
מהות ענין זה ש”הוציא הקב”ה חמה מנרתיקה” הוא, כי הרי באמת, כל הבריאה כולה היא בבחינה של גלדים זה על גבי זה, ולעולם עבודת האדם היא להפשיט את הגלד החיצוני כדי לגלות את הנקודה הפנימית, והנקודה הפנימית גופא, גם היא בבחינה של גלד כלפי הנקודה היותר פנימית, וגם אותה צריך להפשיט, וחוזר חלילה, עד הפשטת הספירות וגילוי האין סוף בקרבו.
נמצא אפוא, כי המהלך של “הוציא הקב”ה חמה מנרתיקה” שעניינו הפשטת הלבוש, הפשטת הכלי, וגילוי האור - הוא מהלך שחוזר חלילה בכל המציאות של עבודת האדם, כי לעולם עבודת האדם היא להפשיט את הנרתיק ולגלות את האור, ולאחר מכן לגלות שהאור גופא הוא בחינת נרתיק לאור היותר פנימי.
הרי, שה”הוציא הקב”ה חמה מנרתיקה” הוא ביטוי להפשטה של התפיסה החיצונית, וגילוי של התפיסה הפנימית יותר.
הפשטת הדברים למעשה: הגמרא (נדרים ח.) מביאה דעת ריש לקיש דאמר: אין גיהנם לעולם הבא אלא הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה צדיקים מתרפאין  בה  ורשעים נידונין בה נאמר וזרחה לכם יראי שמי שמש וגו’ ולא עוד אלא שמתעדנין בה שנאמר ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק והרשעים נידונין בה שנא’ הנה היום בא בוער כתנור וגו’.
ופירש מהר”ל בחידושי אגדות (נדרים ח.) שהסיבה שאין גיהנם לעולם הבא היא מפני שהגיהנם הנו חסרון המציאות, ואין חסרון המציאות לעתיד לבוא כי הכל בשלימות, ולכך אין גיהנם לעתיד לבוא. אבל הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה, שהשמש אשר ממנה האורה נחשבת היא כאילו אינה גשמית, והוא יתברך מוציא מנרתיקה, כי יש לשמש מונעים ומפסיקים בעולם הזה והם הם נרתיק שלה, ולעתיד יהיה השם יתברך מסיר הדברים המפסיקים והמונעים השמש מלפעול פעולתה, וכאשר אין לשמש מונע היא שורפת הרשעים, כי הרשעים אינם יכולים לעמוד נגד דבר שהוא בלתי גשמי. ובעולם הזה נענשים בגיהנם כי הוא ההעדר והוא חסרון הבריאה והוא הוא ההעדר שהרשע יצר. אבל לעוה”ב, נפסד ונעדר הרשע מצד מעלת הבריאה. לכך אמר כי הוא מוציא חמה מנרתיקה, כי הוא מעלת הבריאה. עכ”ד. דברים אלה רימזם גם הגר”ח מוולאז’ין זצ”ל בספרו ‘נפש החיים’ (שער ד’ פרק כד) וכמו שהרחיב להסבירו מורינו ורבינו שליט”א בשיעורו השבועי על ‘נפש החיים’.
נמצאנו למידים שעיקר עבודת האדם למעשה היא להפשיט את גלדי הגשמיות הסובבים את נשמתו ולזכך את נפשו כך שיהא יותר זך ויותר זך. אכילה יותר זכה, מידות יותר עדינות, הנהגות יותר משופרות. שכן בפעולתו זאת נעשה האדם פחות גשמי ויותר רוחני, ואזי לעולם הבא כשיוציא הקדוש ברוך הוא חמה מנרתיקה יזכה הוא להיות מן הצדיקים שמתרפאין בה ונהנים ממנה מפאת היותם זכים ורוחניים.
כמובן היצר יבוא גם יבוא ויטען: לפרוש לגמרי מן העולם?
אף אתה תשיב אמריך ותאמר לו: בסך הכל רצונו של יוצרי ובוראי לעדן ולזכך את עצמיותי.  ההנהגה עם הבריות תהא בחן ובנועם. האכילה בדרך ארץ [כאשר נתבאר במסכת דרך ארץ]. התפילה כעומד לפני המלך. וכמובן לימוד התורה-אשר אין לך זיכוך לאדם יותר ממי שעוסק בתורה מתוך קדושה וטהרה.
אמנם עדיין לא הגענו לסוף כל הדרגות... אבל להתחיל הלא חייבים!