נושאים בפרשה_012_ויחי.תשעח

ויקרבו ימי ישראל למות. ובמדרש ילמדנו [ילקוט תלמוד תורה - בראשית אות קפא] א”ר שמעון בן לקיש, אמר לו: אתה שוכב ואין אתה מת, כי לא נאמרה ביעקב מיתה אלא ויגוע ויאסף אל עמיו.
מהות החיים ענינה המשך צירוף וחיבור של כל חלקי הדבר, והיפוכו ‘מות’ ענינו גדיעה והפסק של ההמשכיות של הצירוף והחיבור.
ולפיכך אמרו (ברכות יח.) כי החיים יודעים שימותו אלו צדיקים שבמיתתן נקראו חיים שנאמר ובניהו בן יהוידע בן איש חי רב פעלים מקבציאל הוא הכה את שני אריאל מואב והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג. בן איש חי, אטו כולי עלמא בני מתי נינהו? אלא בן איש חי שאפילו במיתתו קרוי חי. והמתים אינם יודעים מאומה אלו רשעים שבחייהן קרויין מתים שנאמר ואתה חלל רשע נשיא ישראל. ואי בעית אימא מהכא על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת, חי הוא? אלא המת מעיקרא.  
וביאור הדברים, כי אצל הצדיקים כל חייהם הם המשך צרוף וחיבור אחד. כולה מקשה אחת, בנין בעבודת ה’ ובדבקות תמידית. ואף לאחר מיתתם, אינם מתחילים מהלך חדש, אלא ממשיכים בדיוק היכן שסיימו כאן בעולם הזה. ולפיכך אף במיתתן נקראו ‘חיים’, כי מיתתן הם המשך לחיותם בעולם הזה. לעמתם רשעים אף בחייהם קרויים מתים, מפני שחייהם אינו רצף והמשך, אלא “עלמא דפירודא” כל פעם לפי הענין המזדמן, ולפיכך אף חייהם בבחינת מיתה, כי כל הוייתם חלקים חלקים ואינו רצף אחד.
וזה שאמרו שם (ברכות טז:) “רב בתר צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה’ אלהינו שתתן לנו חיים ארוכים חיים של שלום חיים של טובה חיים של ברכה”. ומהו חיים ארוכים? אין הכוונה רק למאה עשרים שנה ויותר. אלא ארוכים כוונתם שזהו “דבר אחד ארוך”, ולא חלקים חלקים. וזהו עולם הבא שנקרא ‘יום שכולו ארוך’. פירושו, מהות אחת, המשך צירוף וחיבור. ויתר על כן, מקשה אחת ממש. וזהו הנקרא בלשון חז”ל, “חיי שעה” ו”חיי עולם הבא”, חיי שעה – חיים של חלקים. חיי עולם הבא – חיים של המשך, רצף וחיבור, ובעומק מקשה אחת. ■ [מתוך כתבי הרב, שליט"א]