נושאים בפרשה_021_כי.תשא.תשעח
- 4107 צפיות
- הדפס
- שלח דף במייל
ועשית כיור נחשת. נחשת נקרא נחשת מלשון זהב כסף ונחשת. וזו משמעותו כאן. וכן נקרא נחשת מלשון (בראשית ל, כז) נחשתי ויברכני ה' בגללך. וכן לא תנחשו. וכן נקרא נחשת מלשון נחש, שורש כל קלקול העולם. ואילו נחשת דמשכן תכליתו תיקון לניחוש, ותיקון לנחש.
והנה במשכן היה בנחשת בכמה אנפי כמ"ש לעיל (כה, ג) "וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב כסף ונחשת". ונחשת היה לצורך מ"ש להלן (כו, יא), "ועשית קרסי נחשת חמשים והבאת את הקרסים בללאת וחברת את האהל והיה אחד". וכן מ"ש (כו, לז) "ויצקת להם חמשה אדני נחשת". וכן (כז, ב) "ועשית קרנותיו (של מזבח) על ארבע פנתיו, ממנו תהיין קרנותיו, וצפית אתו נחשת". וכן בכליו נאמר שם, "ועשית סירותיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתתיו לכל כליו תעשה נחשת". וכן נאמר שם שהמכבר "מעשה רשת נחשת". וכן "ועשית על הרשת ארבע טבעת נחשת". וכן "ועשית בדים למזבח בדי עצים שיטים וצפית אתם נחשת" וכן כתיב (שם כז, יט) "וכל יתדת המשכן נחשת". והרי שהקרסים האבנים, מזבח, וכיור, ויתדות היה בהם נחשת כמ"ש (שם לח, ל) ויעש בה את אבני פתח אהל מועד, ואת מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת ואת כל כליו. ואת אבני שער החצר ואת כל יתדת וגו'.
והנה אמרו רז"ל (שמות רבה מט, א) נחשת, זו ארץ ישראל, שנאמר (דברים ח, ט) "ומהרריה תחצב נחשת". ועוד אמרו במדרש (שם, ב) זהב, זה אברהם שנבחן בכבשן האש כזהב. כסף, זה יצחק שנצרף ככסף על גבי המזבח. ונחשת, זה יעקב, שנאמר נחשתי ויברכני ה' בגללך. והרי שנחשת שהיה במשכן זהו מכחו של יעקב אבינו שעליו נאמר נחש דתיקון ולא דקלקול "כי לא נחש ביעקב" כלומר שאין בו נחש של קלקול, נחש עקלתון. עקימות דקלקול אלא נחש בריח, שהיה במשכן מבריח מן הקצה אל הקצה - בריח התיכון, שהוא בחינתו של יעקב. וזהו כח חיבור המשכן מכח קרסי נחשת המובאים בלולאות - ומחברים את הקרשים. כי בפנימיות נתחברו ע"י בריח התיכון, בחינת יעקב כנ"ל ובחיצוניות ע"י הקרסים כנ"ל, ע"י נחשת דתיקון יעקב. שהרי אברהם קראו לביהמ"ק הר, ויצחק קראו שדה, ויעקב קראו בית. ולכך כל קיום המשכן - ביהמ"ק ע"י יעקב. ולכן האבנים והיתדות המקיימים את המשכן היו של נחשת דייקא כנ"ל.
וזהו בחינת מזבח כנגד יעקב כמ"ש רז"ל שאברהם בימין - מנורה. יצחק בשמאל - שלחן. ויעקב באמצע - מזבח. ולכן המזבח היה עשוי הוא וכליו נחשת כנגד יעקב אבינו. ולכך נקרא המזבח מזבח הנחשת (לח, ל).
ושורש תיקון זה נתגלה אצל משה כמ"ש (במדבר כא, ט) "ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס, והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי". והיינו העלאה מנחש תחתון דקלקול לנחש עליון - נחשת דתיקון. וזה נעשה ע"י המשכן כנ"ל. וכן מחתות הנחשת (שם יז, ד) מהוים תיקון לזה.
והנה בקללות כתיב (ויקרא כו, יט) "ונתתי שמיכם כברזל, ואת ארצכם כנחשה". ובקללות במשנה תורה כתיב (דברים כח, כג) "והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל". ותיקון לזה הוא הכיור שהיה נחשת וכנו נחשת לרחצה. שפע מים דתיקון היפך "ארצכם נחשה", והיפך "שמיך אשר על ראשיך נחשת".
שים לב: הגרסאות נערכו באופן מלא נמצאות רק בספרי המודפס